כיצד תדעו איזו ריבה באמת לא תעלה לכם את ערכי הסוכר בדם והאם מותר בכלל לסוכרתיים לצרוך ריבות? כל זאת ועוד במאמר הבא.
אם אתם מאילו שאוהבים לפתוח את הבוקר עם "משהו מתוק" או שדווקא בשעות אחר הצהריים הצורך לאיזה "בוסט" של אנרגיה לא מרפה, אכילה של ריבה עולה על הפרק.
כולנו מודעים לכך שריבה מכילה סוכרים, וגם אם מהפרי, סוכרים אלו עלולים להעלות את ערכי הסוכר בדם.
ועל כן הופיעו בשוק וריאציות שונות של ריבות "ללא סוכר" שאמורות לענות על הצורך במשהו מתוק שאינו מלווה ביסורי מצפון ובהקפצה של ערכי הסוכר בדם.
אבל האם ריבה שמצהירה על עצמה כ"ללא סוכר" באמת מכילה כמות קטנה יותר של פחמימות ותעמוד אחר ההבטחה שלה?
לא בטוח בכלל...
וכאן התסכול הגדול וגם ההטעיה המסויימת בהבטחות שמוצר ללא סוכר לא יכול חומרים אחרים המכילים אותה כמות של סוכר אך אינם מוגדרים כסוכר לבן- סוכרוז, לא יעלו את ערכי הסוכר. ובמקרים רבים הם מעלים ועוד איך. וכך גובר התסכול שאנו חושבים שבחרנו במוצר המתאים לנו, ומופחת בסוכר ואז מתאכזבים כשמודדים ורואים ערכי סוכר גבוהים.
אז איך באמת אפשר לדעת? הסתכלו על הסימון התזונתי- התשובה מופיעה באותיות הקטנות!
בדקתי שני סוגי ריבות פופולאריות בקרב ציבור הסוכרתיים ולהלן הממצאים:
למרות המוניטין שצברה ריבת סנדלפור כריבה מופחתת סוכר וטעימה במיוחד (על זאת אין ויכוח), בפועל ריבה זו אינה שונה בהרבה מריבה רגילה לחלוטין!
ריבה סטנדרטית תכיל כ 60 גרם פחמימה ל 100 גרם לעומת סנדלפור המכילה כ 52 גרם פחמימה ל 100 גרם. לא הבדל גדול….
ואילו בריבת יד מרדכי במתיקות מעודנת אנו רואים שהרכיב הראשון שמופיע הינו הפרי עצמו 61% (לעומת 51% בסדנלפור) וסך הפחמימות הינו 37 גרם ל 100 גרם בלבד!
שזה כבר יותר קרוב למחצית כמות הפחמימות שבריבה רגילה.
על כן ריבה זו הינה בהחלט עדיפה וסביר שתשפיע בצורה פחות משמעותית על ערכי הסוכר בצריכה מתונה בהשוואה לכל ריבה אחרת.
ולשאלה האם מותר בכלל לסוכרתיים לצרוך ריבה?
אני מאמינה שכחלק מתזונה מאוזנת ועם מעקב נכון על ערכי הסוכר, גם סוכרתיים יכולים להינות מכפית של ריבה (המכילה כ3.7 גרם פחמימה) ואם היא נמרחת על לחם דל פחמימה ומתוזמנת נכונה, יתכן ולא תשפיע בצורה דרסטית על ערכי הסוכר בדם.
והכי חשוב- ללמוד לא להסתמך על ססמאות והבטחות ולבדוק את כמות הפחמימות...
רק בריאות
בתיה
Comentários