מטופלים ומלווים בתהליך לתזונה נכונה ולסוכרתיים מספרים ומפרגנים.
י.ק בת 36 - משתפת ומספרת:
אז ככה,
מה שגרם לי להתחיל בשינוי היה כמובן הרצון להוריד את עודפי והריהן לאחר סוכרת הריון ולמנוע התפתחותה בעתיד.
אחרי שבעלי התחיל לרדת כל כך יפה, השתכנעתי שאת האדם הנכון לעזור גם לי :-) עשיתי כמה שינויים: 1. בעיקר "לא להכניס אויבים הביתה", הפסקנו לקנות ממתקים. 2. "לא לצאת מהבית רעבים" – אם לדוגמא הולכים לאירוע כלשהו, או אפילו סתם לסופר, אני משתדלת לאכול משהו קטן לפני שיוצאים או לקחת איתי לחמניה קלה עם משהו. ככה יותר קל להתמודד עם פיתויים. 3. אין יותר קרואסונים בבתי קפה, מקסימום מתפנקת במוזלי (כן כן עם הגרנולה בצד, אל תפתחי עיניים גדולות חחח). 4. ארוחת לילה – התמכרתי לפייבר 1 עם יוגורט וקצת חמוציות, במקום סתם דברים משמינים. 5. משתדלת לבשל יותר למשך השבוע שיהיו ארוחות חמות. 6. אם אכלתי ארוחת צהריים חמה – אז בערב סלט עם חביתה ואם ההפך אז בערב ארוחה חמה. לא שתי ארוחות חמות ביום.
זהו אני חושבת. הדרך עוד ארוכה, יש לי עדיין סופי שבוע שצריך להתמודד איתם יותר טוב ולהוריד קצת פחמימות אבל באופן כללי אני מרוצה מהירידה ומהרגלי האכילה החדשים שלי.
תודה !!! תודה בתיה.
י.א בת 32 - משתפת ומספרת:
נכון זה שטחי, אני יודעת אבל מה לעשות כזו אני לייט, לא אוהבת חפירות, לייט לייט – אבל משקל כבד. לפחות היה כבד פחות או יותר מתמיד. ילדה יפה אבל שמנמנה. אולי אפילו יותר משמנמנה. ועוד עם סוכרת במשפחה וערכי סוכר גבוליים כבר בבדיקות הדם שלי. ולי, שחשוב להראות טוב, להתלבש יפה, להראות ולהישמע – זה הפריע. הפריע לי עד כדי כך שאפילו התביישתי. התביישתי לשם בגד ים. הייתי מאלו שהיו הולכות לים עם חולצה ומכנסיים מעל בגד הים. כל חיי הייתי בדיאטות איזו דיאטה לא ניסיתי, שומרי משקל, מרזי מורית, ד"ר חרמון, דיקור, מגנטים באוזניים, משלשלים הכל.. אבל בסוף מגלים שאין קיצורי דרך ואין דיאטה, יש שינוי באורך חיים. למזלי, יש לי אחות מדהימה שפשוט לקחה אותי כפרויקט ולא התייאשה ממני גם כשאני התייאשתי מעצמי. ובעבודה קשה, במאבקים יום יומיים, עקב בצד אגודל ירדתי כבר שמונה קילו ועכשיו אני שמחה לומר שרואים באופק את משקל היעד והוא לא כל כך רחוק וערכי הסוכר השתפרו פלאים!
ד.ה בן 63 - משתפת ומספרת:
בתיה שלום רב,
אתחיל דווקא מהסוף.
הצלחתי להוריד ממשקלי כ-13 ק"ג - ממשקל של מעל 90 ק"ג הגעתי ל-77 ק"ג בערך. במקביל למדתי לאכול בצורה מותאמת על מנת לאזן את ערכי הסוכר שלי ולסיים כל ארוחה בערכים על פי היעד שנקבע עבורי.
מעבר לכך שאני נראה טוב יותר, אני בהחלט מרגיש הרבה יותר טוב מבחינה פיסית. דבר שמעודד אותי להשגיח על מה שאני מכניס לפה. התחלתי את התהליך בצורה מעט מסויגת. בקשת מאתנו להגדיר את רמת הרצון והנחישות שלנו לעשות שינוי בהרגלי אכילה ופעילות פיסית נלווית. אני דרגתי את תשובותיי היכן שהו באמצע, והסברתי שאני נוהג להתייחס ברצינות למה שאני אומר, ולכן איני רוצה להבטיח סתם.
ואז את הגעת, ונתת לנו סדרת הרצאות/שיחות והסברים על התהליכים העוברים בגופנו כיצד האכילה שלנו משפיעה על ערכי הסוכר ועל הדרכים לשיפור עצמנו תוך כיבוד גופנו, מבלי להישאר רעבים וכד'. נועם הליכותייך והסברייך המאלפים מאד עזרו לתהליך, ועל כך אני מודה לך מאד. בברכת הצלחה תמיד.
א.ב בת 39 - משתפת ומספרת:
מה הביא אותי להתחיל בתהליך...
נמאס לי להיות כל הזמן במעגל הקסמים של לאכול דברים שאני יודעת שלא עושים לי טוב, מעלים לי את ערכי הסוכר, משמינים ואני לא אמורה לאכול ואחרי האכילה להרגיש את תחושות התסכול והאשמה ולא להיות מרוצה מאיך שאני נראית ומחוסר איזון הסוכרת שלי.. הבנתי שאני צריכה לקבל החלטה לאכול כל מה שאני רוצה ולהבין את המשמעות של לנצח לא להיות מרוצה מאיך שאני נראית ולדעת שאני לא בשליטה על עצמי ולקבל את זה (כי מאסתי כבר בתסכולים שלי…) או לעשות מעשה, לקחת אחריות על עצמי ולהחליט שאני רוצה להראות טוב ולהרגיש טוב עם עצמי.
השינוי שעברתי בעקבות התהליך- בתהליך, שבו בתיה כל כך עזרת לי לזכור למה אני עושה אותו, תמכת בזמנים קשים וליווית
בצורה מקצועית ומעמיקה הבנתי מה אני מפסידה לעומת מה אני מרוויחה.
מפסידה: לאכול מה שבוא לי מתי שבא לי בלי חשבון, ולהביא על עצמי חוסר איזון של הסוכרת למשך שנים לעומת מה אני מרוויחה: גוף בריא יותר שאני אוהבת,מחמאות מאחרים על איך שאני נראית, ומעבר לכל – שליטה עצמית ולקיחת אחריות על חיי. גרמת לי פשוט להבין שמה שאני מפסידה קצת בעשרות מונים ממה שאני מרוויחה!
המון תודה על הכל, באמת עזרת לי לשנות את חיי…
ו.כ בת 38 - משתפת ומספרת:
היי בתיה,
ביקשת כמה שורות אז בבקשה, לפעמים את מוצאת את עצמך עם 3 ילדים אין לך זמן לנשום או להשקיע בעצמך
כי היו לי הרגלים לא טובים בעניין אכילה או ספורט ומודעות ובינתיים הסוכרת שלי משתוללת ואז את אומרת מספיק….
ומתחילה להפנים שצריך לאכול פחות ולעשות ספורט ואת מקבלת תוצאות ומחמאות ויותר מכל בריאות והרגשה טובה
עם עצמך, השינוי העיקרי שלי הוא איך לאכול ומה לאכול ולא כמה ירדתי!!!! למרות שירדתי יפה…
וכמובן הנאה בספורט.
איך הולך שאלת-עדיין לא הלכתי לג'ויה לאכול רביולי בטטה עם שמנת…:-)
תהני בתיה ונשתמע...
י.ת בן 60 - משתף ומספר:
בתיה יקרה,
את משימתית ואוהבת אתגרים / הם חלק חשוב מהווייתך מוסווים בתחילה בנעימות הפנים / אך אבוי לעומד בדרכך
ובחרת להתמקד דווקא בתזונה / ולעזור לחפצים להשיל משקלם דורשת שינוי בהרגלי אכילה / ותוצאות על אפם וחמתם
ולפתע נפגשנו בצהרי היום / לא נתכוונו לנהל דו קרב זרמנו בנינוחות נעימה כחלום / לא חשתי כלל ברעב
ויכולתי להרבות במלל ושיר / לולא המספרים אכזבו שהרי לא דבר חדש הוא בעיר / שאם אין אני לי אז גם אין הוא
ואת זה לא יכולת בשום אופן לסבול / היכן השינוי המיוחל?
הרי בזכותך כל פציינט כל יכול / ולא יהיה שום יוצא מן הכלל ועכשיו שוב עלי לחזור למוטב / אם חפץ חיים אנוכי
שהרי אין אצלך בשום אופן מצב / שלא אפחית מיד משקלי אפילו לחרוז את מוכנה / ועוגיות וירטואליות לתת
אז לא נותרה לי עתה כל בררה / עלי לצו מצפוני לציית לא אזלול עוגייה חביבה / אותך מידית עוד אדהים
לא אבייש אותך ידידה / ופני לא אאדים!!!!
בברכה ובהערכה.
ש.א בת 38 - משתפת ומספרת:
בתיוש,
לפעמים בתוקף הנסיבות, הכל סוער סביבנו, ואנו נמצאים בלב ליבה של סערה המאיימת לטרוף אותנו.
נכון שכל מה שהייתי צריכה זה להוריד ממש מעט את ערכי הסוכר שלי בצום אבל העניין היה: לחזק את ההרגלים הנכונים ולהבין: שההרגלים הנכונים והטובים הם העוגנים שלנו בעיקר בעיתות סערה קשה. במפגש שלי מולך, בחיוך הנעים והעדין שלך, במגע הלא מאיים והאנושי, הארת בערפל והצלחת לכוון אל הכיוון הנכון בשבילי. חיזקנו יחד הרגלים טובים ורמסנו עד עפר הרגלים פושעים. אז… כיף היה לי לשבת מולך ולהגדיר מחדש את אותם ההרגלים. ובשפת העם: ״באת לי במקום"!
אוהבת. ש.א
Comments